דרום הודו

"ירוק ומים, ומים וירוק, ואופקי אינסוף ושלוות קדומים ושמים מתחבקים עם ארץ…"

(עזריאל קרליבך, מתוך הודו יומן דרכים, על מדינת קרלה)

המגוון האינסופי שיש להודו להציע מגיע לשיא בטיול בדרום הודו,
יערות גשם טרופיים מול מדבריות רחבות ידיים, חופי ים בתוליים עטורים עצי קוקוס, ערי ענק עמוסות בני אדם מתרבויות, דתות ומעמדות שונים, שבטים פרימיטיביים החיים בג'ונגל וערי היי-טק שהן הדבר הבא בעידן המחשוב הבינלאומי.
ניתן לשלב טיול בדרום הודו עם נופש מפנק בחופי הים של דרום הודו, חופשה מפנקת בחופי גואה, חופי קרלה, נופש באיי אנדמאן או ביקור באי השכן סרי לנקה.

צפון הודו >
הודו הקלאסית >
דרום הודו

טיולים לדרום הודו

דרום הודו קלאסי – 15 לילות

טיול קלאסי לדרום הודו, הטקסים במקדשיה העתיקים של טאמיל נאדו, מטעי התה, ניחוח התבלינים ותעלות המים של קרלה.

אנו מתמחים בתפירת טיול עצמאי לדרום הודו. נבנה יחד איתכם מסלול מיוחד, בפגישה אישית נכין אתכם לטיול ונשיב על כל השאלות… נכין תיק טיול עם מפות ומידע כללי ונקודתי על דרום הודו והאתרים שתפגשו. נתאם עבורכם את כל סידורי הקרקע – הלינה, התחבורה וההדרכה בטיול. יתלוו אליכם מדריכים מקומיים דוברי אנגלית מעולה, מומחים לאזור. הליווי והשרות בהודו יינתנו החל משדה התעופה בנחיתתכם ועד לסיום הטיול והכל בקשר מתמיד איתנו בארץ…

העונה המומלצת לטיול בדרום הודו היא מספטמבר ועד אפריל מזג האויר כאן הוא טרופי ותמיד חם ולח… הימים שטופי שמש ותמיד יתאימו לטבילה בים ובנחלים.
בביקור במקומות הגבוהים בדרום הודו (מונאר וקודאיקנאל), עלול להיות קריר ומומלץ להצטייד בבגד חם.

בטיול לדרום הודו בדרך כלל נתנייד בעזרת רכב פרטי מרווח עם עבירות טובה, איתו נוכל להגיע ליישובים ולחוות התבלינים, בסמטאותיה של העיר הגדולה נשלב סיור בריקשה, באגמים הציוריים ולאורכן של תעלות המים היפיפיות של קרלה נתנייד בסירה ובאמצעותה נכיר מקרוב את אורח החיים המיוחד של התושבים החיים כאן, על גדות התעלות וגם במים.

דרום הודו מאפשרת לינה ברמות שונות, החל מבתי מלון פשוטים אך מסודרים ונקיים ועד למלונות בוטיק ברמה גבוהה, בדרום הודו נשלב לינה אצל משפחות בחוות תבלינים, נלון בבתי סירה על המים וברזורטים מפנקים לשפת הים.

דרום הודו – מזג אוויר

למעשה ניתן לחלק את מזג האוויר בדרום הודו לשלוש עונות עיקריות:
הקיץ החם, או יותר נכון הלוהט – בחודשים אפריל-יוני בחודשים האלה מגיעה הטמפרטורה עד לחמישים מעלות. אנחנו אמנם חיים במדינה חמה יחסית, אבל החום בדרום הודו הוא משהו אחר לגמרי.
העונה הגשומה – עונת המונסונים, גשמי הקיץ – בחודשים יולי-ספטמבר גשמי המונסון בדרום הודו הם אמנם גשמי ברכה כי הם המאפשרים את החיים במישורים של הודו ומחיים את הנפש אחרי הקיץ הכמעט בלתי נסבל. יחד עם זאת לעיתים קרובות הם גורמים לנזקים רבים ברכוש וגם בנפש.
והעונה הנעימה יותר לטיול בדרום הודו – בחודשים ספטמבר עד אפריל בעונה הזו מזג האויר נוח. זה לא חורף ולא קריר אך בהחלט נעים לטייל גם ברכב וגם ברגל, לטבול בחופי הים וליהנות מן הבריזה בשעות הערב.

מקומות נבחרים בדרום הודו

דרום הודו, החל במדינת מהרשטרה במערב ומדינת אוריסה במזרח, מוקפת בשני צידיה בים – האוקיינוס ההודי והים הערבי. לכל אורך החוף נוכל ליהנות מחופים מפנקים ואקזוטיים. בפנים המדינה ישנן שמורות טבע רבות, יערות גשם עתיקים ומטעי תה וקפה קסומים.
בדרום הודו ישנו מגוון רחב ביותר של שפות וניבים עד כדי כך שהודי ממדינת טאמיל נאדו לא תמיד יבין את הניב או השפה של תושב אוריסה. כמו כן ישנו מגוון תרבותי רב וסגנונות חיים שונים ומגוונים החל בשבטים הפרימיטיביים שחיים על הרי הגהת שבמדינת אוריסה, דרך תושבי טאמיל נאדו המתבדלים וחיי הכרך במומביי העצומה.

מדוראי

כיום זוהי עיר שוקקת חיים, הומה וצפופה. היא מכונה בפי ההודים גם טונגה נאגראם – עיר ללא שינה. העיר מושכת אליה מספר רב של תיירים המגיעים לכאן בעיקר כדי לבקר במקדש המפורסם מקדש מינאקשי. העיר בנויה למעשה סביב המקדש העצום והייחודי הזה והיא נקראת גם "עיר המקדש".
המקדש נבנה על ידי המלך קולאסקרה משושלת הפאנדיה והוא מוקדש לאלה מינאקשי, גלגולה של האלה פרוואטי ובת זוגו של האל שיווה.
ישנה אגדה המספרת על קינאגי, אישה אשר הגיעה למדוראי עם בעלה לאחר שהפסידו את כל הונם. הם הגיעו לעיר במטרה למכור את הרכוש היחיד שנותר להם – שני צמידים ולהתחיל לעסוק במסחר כדי להשיב לעצמם את רכושם. באותו היום בו ניסה בעלה למכור את הצמיד נגנב מן המלכה צמיד היקר לליבה. שומרי הארמון הבחינו בבעל בשוק והאשימו אותו בגניבת צמידה של המלכה. המלך ערף את ראשו בלי לערוך לו משפט. כאשר שמעה על כך קינאגי היא רתחה מזעם והגיעה אל הארמון כדי להוכיח את חפותו של בעלה ולהציל את כבודו. המלך והמלכה הנבוכים ביקשו את סליחתה אך בכעסה הרב היא הטילה קללה על העיר – שהעיר כולה תישרף. האלים שעו לקולה ואכן העיר כולה נשרפה. מסופר כי מקדש מינאקשי הוא היחיד אשר שרד את השריפה הנוראית.
במדוראי יש גם מוזיאון מעניין מאוד של אמנות המקדש ההינדית בו ניתן לראות אוסף מרשים של פסלי אלים הודית ומוצגים נוספים ממסורת המקדשים ההינדית.

קרלה

בקרלה ניתן לחזות במופעי הקתקאלי המרהיבים  מופעי מחול מסורתיים שהגיעו לכאן ממדינת קרנתקה. הרקדנים לבושים בבגדים צבעוניים ומרהיבים והריקוד מספר סיפור מן המיתולוגיה ההודית (איך לא?).

במדינת קרלה נמצאת העיר קוצ'ין הידועה בשל הקהילה היהודית שהתקיימה שם, ועדיין שורדת אך בקושי. יש בעיר בית כנסת וניתן לפנות אל הגבאי המחזיק במפתח ולספוג את האווירה.
בשל מיקומה של קרלה בין הים ובין רכס הרי הגהת המערביים נוצר גיוון רב ומעניין של צמחיה ובעלי חיים. ואכן בקרלה ישנן שמורות טבע רבות ומעניינות בהן ניתן לטייל ברכב, ברגל ובסירה.

מומביי

מומבאי נקראה עד לפני מספר שנים בומביי אך שמה שונה, כמו ערים נוספות בהודו, למומבאי אחרי שהודו קיבלה את עצמאותה מן המנדט הבריטי
זוהי עיר של ניגודים, של קצוות, יש בה הכל מהכל משכנות עוני, מקבצי נדבות החיים בפחונים מטים לנפול, וילדים רעבים ללחם ומאידך עשירי הודו שהם גם מעשירי העולם חיים כאן בשכונות פאר ואחוזות רחבות ידיים.
כמו ברוב הערים בהודו גם במומבאי ניתן להתרשם מן ההיסטוריה העשירה של העיר ושל הודו דרך האדריכלות המגוונת שיש בה – מסגדים עתיקים מן התקופה המוגולית, מקדשים מימי הפורטוגלים, מבנים קולוניאלים מימי הבריטים ופחונים מימיה ה"מודרנים" וחסרי השוויון של העיר.
במומבאי נמצאת גם עיר הסרטים ההודית המפורסמת "בוליווד" והעיר ספוגה ניחוחות של כוכבי קולנוע ושל עולם הזוהר המקומי.
זהו גם ה- מקום בהודו לחוות את חיי הלילה הנוצצים. יש בעיר מועדונים רבים, פאבים ומסעדות ואפשר לתת הצצה קלה לצד האחר של הודו, המודרני והכמעט מערבי.

גואה

חופיה של גואה משתרעים על פני 150 קילומטרים והיא מחולקת לשני אזורים: האזור הצפוני הינו רצועת חוף ארוכה, מרכז תוסס של מסעדות, ברים והמסיבות המפורסמות, ואילו אזור הדרום שקט יותר, מושך אליו את חובבי הרביצה ומציע ריזורטים גדולים ומפנקים הממוקמים צמוד לחופים לבנים ונקיים.
בצפון גואה אנג'ונה המפורסמת בשוק פשפשים צבעוני ומיוחד הפועל ביום רביעי בלבד, ובדרום החוף המפורסם והמקסים הוא פאלולים.
טיסות ישירות לגואה הפכו אותה ליעד מושלם למטיילים רבים: זוגות שמחפשים חופשה רומנטית, משפחות עם ילדים וכמובן התרמילאים.
גואה מפורסמת בחופיה אבל מעבר לשהות בחופים ניתן גם לבקר בפנים היבשת ולהתרשם ממפלים שופעים ומטבע מגוון.
בגואה מתאים לבקר החל מספטמבר ועד אפריל.

האמפי

שמו של הכפר האמפי מקורו במילה פאמפה זהו שמו הקדום של נהר הטונגבהדרה. זהו גם שמה של האלה פאמפה, אשר על פי סיפורי המיתולוגיה ההודית נישאה ממש כאן לאל שיווה. האגדה מספרת כי לפני נישואיהם ישב שיווה על גבעת המאקוטה ונכנס למדיטציה עמוקה. קאמה אל האהבה הפריע לשיווה בזמן במדיטציה ובכך עורר את חמתו. אש הזעם יצאה מן העין השלישית של שיווה והרגה את קאמה. אחרי שאלת התשוקה התחננה על חייו של קאמה הסכים שיווה לסלוח לו ולהשיב אותו לחיים, אך רק כדמות מיתולוגית, ולא כיישות פיזית.

ביום נישואיהם של שיווה ופאמפה המטירו האלים זהב רב מן השמיים אל המקום הנקרא היום גבעת המאטוקה שפירושה המילולי זהב מן השמים.

סיפור זה וסיפורי מיתולוגיה רבים שזורים בשמו של המקום המיוחד הזה. יחד עם זאת לאחר נפילת האימפריה הגדולה, ולאחר שהמקדשים והארמונות נבזזו עד תום, נשכח המקום ונראה שהטבע מסביב החל לכסות את האמפי. היא נותרה נטושה במשך שנים רבות.

העניין הרב בהאמפי וגדולתה שבו אליה דווקא בימי המנדט הבריטי כאשר ארכיאולוג בריטי החל לחקור את המבנים המיוחדים והמקדשים.

נראה כי הארכיטקטורה שהצליחו בני אימפריית ויג'איאנגר ליצור היא שילוב מעניין בין הארכיטקטורה ההינדית המסורתית ובין הארכיטקטורה המוסלמית, יחד עם אלמנטים ממדינות וסגנונות רבים באזור כגון הטאמילים ועוד. גם מערכות ההשקיה העתיקות שנמצאו מעידות על התקדמותה של האימפריה מבחינה ארכיטקטונית ועל הנדסה מפותחת.

התנאים הגיאוגרפים באזור יצרו נוף סלעי מרתק המשרה תחושה של עולם אחר. מטפסי סלעים רבים מגיעים לכאן בשנים האחרונות מכל רחבי העולם בשל ההיצע הרב של סלעים בצורות וגדלים שונים ומעניינים.

מדינת טאמיל נאדו

אך אפילו לפני כן, מן התקופה הפרה-היסטורית, נמצאו עדויות להתיישבות באזור, ואף ביצי דינוזאורים.
פריטי חרס, גולגלות ועצמות אדם שנמצאו גם הם באזור מעידים על התיישבות אנושית בתקופה הנאוליטית.
בהמשך הדרך התפתחה כאן התרבות הדארווידית, וממנה ההינדואיזם. מבחינה ארכיטקטונית ניתן לראות במדינה אתרים, מקדשים וחפצי אמנות עתיקים אשר התארוך שלהם מתפרש על פני 3,000 שנות תרבות ודת.
חלק חשוב נוסף בהתפתחות התרבות בטאמיל נאדו הוא הספרות שנכתבה על ידי הטאמילים במה שקרוי עידן הסאנגאם, החל מ-300 לפני הספירה ועד 300 אחרי הספירה. בתקופה זו הספרות הטאמילית תיעדה בפירוט רב את יסודות ומנהגי הדת, את מעללי השושלות ששלטו אז באזור, נכתבה שירה וספרות יפה וזו נחשבת לאחת התקופות העשירות ביותר מבחינה ספרותית באזור כולו. מבחינה גיאוגרפית מחולקת טאמיל נאדו לאזור החוף המישורי והפורה, ולאזור ההררי. זוהי המדינה היחידה בהודו בה נפגשים הרי הגהאטים המערביים והגהאטים המזרחיים. המבנה הררי בחלק זה של המדינה יוצר לעתים בעיה של מחסור במי גשמים בשל ההרים אשר חוסמים את ענני הגשם מלהגיע אל המדינה.
כמו באזורים הרריים רבים בהודו גם כאן ייסדו הבריטים את עיירות הקייט לימי הקיץ החמים ההיל סטיישנס, אי של שלווה אירופאית מסוג אחר בתוך ההמולה ההודית האופיינית.
מוקד משיכה ועניין נוסף בטאמיל נאדו הוא המטבח הטאמילי המציע אוכל מתובל היטב, המוגש בצורתו המסורתית על עלי בננה טריים ולא על צלחות. בדרך כלל חריף יחסית אבל בהחלט מומלץ לנסות.

לתכנון הטיול הבא שלך
צור/צרי קשר