הודו על קצה המזלג
כבר אלפי שנים נוסעים לתת היבשת ההודית אנשים כדי לסחור, לראות, ללמוד, לטייל ועוד כי בהודו יש הכל מכל ובגדול ולמבקר בה מצפה חוויה בלתי נשכחת ויוצאת דופן בהחלט.
בהודו חיים בני אדם ממוצאים אתניים שונים ובעלי אמונות דתיות שונות. שטחה של הודו הוא כ-3,287,782 קמ”ר של נוף גיאוגרפי משתנה, החל במישורים הגדולים והחמים של הודו בהם מזג האוויר הטרופי נע בין גשמי המונסון העזים לבין חום הקיץ המגיע עד לטמפרטורות של 50 מעלות, ועד לפסגות הרי ההימלאיה המושלגות בהן מתקיימים כפרים שלמים בניתוק מוחלט בתקופת החורף בשל השלגים הכבדים החוסמים את דרכי הגישה אל הכפר. (רק לשם השוואה לגודלה העצום של תת היבשת ההודית – אם ננסה להכיל בתוכה את מדינת ישראל נוכל לעשות זאת 150 פעמים כאשר גודלה של ישראל עומד על כ-22 אלף קמ”ר בלבד.)
ישנה אמרה על הודו שבכל 100 ק”מ השפה והאוכל הלבוש והדת משתנים. בהודו נוכל לפגוש באנשים ממוצא אתני מאוד מגוון: הינדו-אריאנים, טיבטיים, מונגולים, טאמילים, נפאלים ועוד.
להודו היסטוריה מרתקת עם המוני אתרים מרשימים, נופים מגוונים, אוכל משובח, חופי ים, איים טרופים, תרבות מגוונת ועוד.
ניקח את האוכלוסייה הרבה והמגוונת הפרוסה בצפיפות יחסית על שטח גדול, נתבל בהיסטוריה עשירה, שתחילתה כבר בשנת 2500 לפנה”ס ונקבל את הבלתי יאמן – הודו.
מעניין שבכל אלפי השנים הללו אנשים נסעו להודו אבל ההודים עצמם לא ידעו שהם הודים. עד המאבק לעצמאות מן השלטון הבריטי שליכד את כל תושבי היבשת הודו הייתה מורכבת ממספר עצום של שבטים ללא מחנה משותף. הם עצמם לא קראו ליבשת הודו או לתושבי היבשת הודים. תוך כדי המאבק לעצמאות מהבריטים ובסופו המוצלח בקבלת העצמאות התגבשה אותה זהות הודית.
השם India ניתן להודו בתקופת תרבות יון ע”י תושבי אירופה. נהר האינדוס העצום זורם מקרחוני עד בהרי ההימלאיה דרך מדינת ג’אמו קשמיר לתחומי פקיסטאן ונשפך לים הערבי. תושבי אירופה כינו את כל מה שנמצא ממזרח לנהר India – אנשים החיים לצד נהר האינדוס. השם ההודי של תת היבשת הוא בהרט, שם שהגיע מתוך השפה הקדומה הסנסקריט.
הממשל בהודו דמוקרטי והודו היא הדמוקרטיה הגדולה בעולם.
הודו מחולקת ל-28 מדינות, 7 טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת של בירת הודו – דלהי. לכל מדינה יש ממשלה נבחרת משל עצמה.
אוכלוסיית הודו במספרים
תושבים בהודו (שניה בעולם אחרי סין) ומהווה כ-17.7% מכלל אוכלוסית העולם.
כ-65% מתושבי הודו חיים בכפרים.
בכל שעה גדלה אוכלוסיית הודו ב-2050 נפשות.
16,000,000 +
תושבים במומביי, העיר המאוכלסת והצפופה ביותר בהודו
13,000,000 +
תושבים בכלכותה
13,000,000
תושבים בדלהי
7,000,000
תושבים במדרס (צ׳נאי)
חלוקה גאוגרפית
הודו גובלת בפקיסטן מצפון-מערב, בסין, בנפאל ובבהוטן מצפון, ובבנגלדש ומיינמאר (בורמה) ממזרח.
מבחינה גיאוגרפית תת היבשת ההודית מחולקת לשלושה אזורים עיקריים:
- הרי ההימאליה
- המישורים הגדולים של צפון מרכז הודו
- רמת הדקאן
עברו על האיזורים למידע נוסף >
דת וחברה בהודו
כ-82% מאוכלוסיית הודו הם בני הדת ההינדואיסטית, אשר סימנים לקיומה נמצאו בעמק האינדוס כבר בשנת 2500 לפנה”ס. זוהי דת אשר עברה שינויים רבים והושפעה מפולשים רבים והיא אף מהווה את הבסיס לדתות נוספות בהודו אשר נולדו מתוך התנגדות לחלקים מסוימים בה ואשר נועדו להשלים ולשפר את מהותה.
ההינדואיזם הוא גם הבסיס למבנה החברתי בהודו אשר מושתת על שיטת הקאסטות (מעמדות) השנויה במחלוקת, ומתקיימת באופן בלתי רשמי עד ימינו אנו. בשיטת הקאסטות כהני הדת הם בעלי המעמד החברתי הגבוהה ביותר ואילו בני המעמד הנמוך ביותר הם טמאים מבחינה דתית ורוחנית ובהתאם גם עוסקים בעבודות הבזויות ביותר.
דתות נוספות בהודו הן הבודהיזם, הג’יניזם, הדת הסיקית והאיסלאם. ישנו גם מיעוט נוצרי ואפילו קהילה יהודית קטנה. מעט מאוד הודים יגדירו עצמם כחילונים ולדת מקום חשוב ובלתי מעורער בחיי היומיום במדינה. לפיכך התרבות והאמנות בהודו הן בעלות מאפיינים דתיים ומושפעות מהדת. במוסיקה ההודית, בפיסול, בריקוד ובתיאטרון מוצגים בדרכים אינספור סיפורי המיתולוגיה ההינדואיסטית והבודהיסטית.
מתי מטיילים בהודו?
בתקופת החורף (מאמצע ספטמבר ועד אפריל) נטייל בהודו ה”קלאסית” במרכז הודו:
בערים הגדולות והקדושות – ורנאסי ורישיקש לשפת נהר הגנגס, בדלהי עיר הבירה ושווקיה הצבעוניים, בפושקאר הציורית הממוקמת במדינת רג’סטאן המדברית והאגדית – ארץ המהרג’ות, וכמובן בטאג’ מאהל – אחד מפלאי עולם.
וגם בדרום הודו: בחופי הים הטרופיים של מדינת גואה, בעיר העצומה מומבאי, בקוצ’ין עיר הנמל הציורית, במטעי התה, שדות התבלינים וההרים המוריקים של מדינת קרלה ובמקדשים המיוחדים לדרום הודו…
בתקופת הקיץ (מאפריל ועד אוקטובר), בשל החום הכבד השורר במישורים של הודו, נבחר בכיוון שונה ונעפיל אל רכס הרי ההימלאיה הקרירים החולשים על צפון הודו כולה. בטיול בצפון הודו נבקר בכפרים אותנטיים, בעמק פרוואטי – המתאפיין בנוף פראי והרבה טבע, בשימלה ומנאלי – עיירות קייט קטנות וציוריות, נתרשם מן התרבות הבודהיסטית בדהרמסלה ובלדאק שם נוכל לחוות שלווה אחרת בתוך הטירוף ההודי. ההרפתקנים יוכלו לצאת למסע בעמקים קינור וספיטי בגבול הודו \טיבט.
ההמלצות שלי לתכנון טיול בהודו לפי מועדי חופשות בישראל
טיול להודו בקיץ – ההמלצה להתמקד בצפון הודו, ההימלאיה הירוקה (עד 3000 מטרים) וההימלאיה הגבוהה (מעל 3000 מטרים).
המקומות המרכזיים: מנאלי, דהרמסלה, עמק פרוואטי, שימלה, לדאק, לה, מקורות הגנגס, מדינת הסיקים, עמק קינור ועמק ספיטי.
טיול להודו בפסח – בדר”כ מדובר על עונת מעבר, יהיה נעים וקריר לטייל בהימלאיה הירוקה (עד 3000 מטרים), ניתן לבקר גם בהודו הקלאסית\ מרכז הודו כלומר, דלהי, ורנסי, אגרה, רישיקש וראג’יסטאן למי שלא סובל מלחות וחום…וגם בדרום הודו שוב רק למי שלא סובל מחום ולחות…
טיול להודו בחגים (חגי תשרי) – תקופה מצויינת לביקור בהימלאיה הירוקה, עד תחילת אוקטובר ניתן גם לבקר בהימלאיה הגבוהה (אזור לה, לדאק ועמק ספיטי), תקופה טובה למי שאוהב חום לטייל בהודו הקלאסית ובדרום הודו.
טיול להודו בחנוכה – בתקופת החורף (עונה יבשה בהודו) נטייל במרכז הודו: ורנסי ורישיקש לשפת נהר הגנגס, דלהי הבירה, אגרה והטאג’ מהאל, המקדשים האירוטיים בקג’רהו, אמריצר ומקדש הזהב, מדינת ראג’יסטאן והערים המפורסמות שלה: פושקר, ג’איפור, אודיפור, ג’ודפור, ג’איסלמר. בחורף אמליץ גם על טיול לדרום הודו: חופי גואה, מדינת קרלה, האמפי, העיר מומבאיי, שדות התה במונאר, חוות התבלינים בהרי הגהאט ועוד…
המונסון בהודו
המילה מונסון שורשיה במילה הערבית מאוסים, או בהינדי מאוסם שפירושה עונה. המונסון מבטא תופעה של היפוך עונתי בקנה מידה גדול במשטר הרוחות. מה שקורה, למעשה, הוא שבקיץ היבשה מתחממת מהר מאוד והופכת ללוהטת לעומת הים הקריר. בעקבות כך נוצרת זרימה של אויר מן הים אל היבשה, אויר רווי בלחות. הלחות מתעבה ויורדת כגשמי מונסון (גשמי קיץ) על היבשה. המונסון מוריד במקומות מסוימים כ-8 מטרים (8000 מ”מ) של משקעים בשנה.
המונסון מביא, לצד הנזקים הרבים שהוא גורם, גם ברכה והקלה, בעיקר למישורי הודו היבשים והמאובקים. המונסון מתחיל בדרך-כלל בדרום היבשת וזורם לאיטו צפונה.
זהו סם החיים של הודו ונערכים לכבודו אינספור חגים וטקסים בקרב כל הדתות הקיימות בהודו.
תופעת המונסון (גשמי הקיץ) קיימת לא רק בהודו, אך כאן בגלל המבנה הגיאוגרפי – יבשה מאוד גדולה מוקפת באוקיינוסים, וקיומו של רכס ההימלאיה בצפון וכן הטמפרטורות הגבוהות בימי הקיץ– כל אלה הופכים את המונסונים בהודו לעוצמתיים ומשמעותיים ביותר.
עונת המונסון מתחילה בדרום הודו בדרך כלל בחודש מאי ומתקדמת צפונה. ביולי מתחילים הגשמים בצפון הודו. בסוף אוגוסט בדרך כלל הגשמים פוסקים.
